סיפורי סבתא: דיירות בדיור מוגן פוגשות ילדים
חוויות בין דורות: דיירות בדיור מוגן וחיבור עם ילדים
בעשורים האחרונים, נרקמים קשרים מרגשים בישראל בין דיירות בדיור מוגן לבין ילדים, במגוון תוכניות חינוכיות ויצירתיות. קשרים אלו, המתרקמים במהלך מפגשים, סדנאות, וביקורי תלמידים, אינם רק מספקים משמעות מיוחדת לדיירות אלא גם מעשירים את חוויותיהם של הילדים. מחקרים מצביעים על כך שכשליש מהאזרחים הוותיקים בישראל, כ-30%, מתגוררים בדיור מוגן, מספר הממשיך לעלות בעקבות העלייה בשיעור האוכלוסייה המבוגרת.
האוצר שבסיפורי סבתא
סיפורי סבתא הם מעבר למפגשים חמים – הם כלי עוצמתי להעברת תרבות, ידע והיסטוריה בין דורות. דיירות בדיור מוגן רבות ממלאות את התפקיד של "ספרי חיים", שבו הילדים נחשפים למסורות ולערכים שנשמרו במשפחה ובקהילה. מחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב מצא שקשרים בין ילדים לאנשים מבוגרים מגבירים את הכישורים החברתיים והרגשיים של הצעירים, וכך מתחזקים היחסים בקהילה כולה.
תוכניות וההשלכות שלהן
בשנים האחרונות הוקמו לא מעט תוכניות שמחברות בין דיירות בדיור מוגן לילדים, והן מציעות מעגלים חדשים של לימוד והעשרה. תוכנית לדוגמה היא "סבתא מספרת", שבה ילדים מוזמנים לבקר את הסבתות ומאזינים לסיפוריהן על חוויותיהן האישיות, המסורות המשפחתיות ואפילו מתכונים מתוקים. בנוסף לכך, קיימת תוכנית "סבים וסבתות בכיתות", במסגרתה הסבתות מגיעות לבתי הספר כדי ללמד שיעורים במגוון נושאים כמו היסטוריה, אומניות ועבודות יד.
התוכניות הללו לא רק מספקות לילדים ידע חדש, אלא גם תורמות לשיפור תחושת השייכות והביטחון של הדיירות. מחקר מ-2021 הראה כי רווחה נפשית של מבוגרים קשורה ישירות לעיסוקם בחשיפה לילדים ובפעילויות משותפות.
השפעת המפגשים על בריאות נפשית
כשהקשרים נוצרים בין דיירות בדיור מוגן לילדים, התועלת היא לא רק בשמחה המתקבלת אלא גם בשיפוט המשופר של איכות החיים. דיירות המתקשרות עם ילדים חוות לעיתים קרובות רמות נמוכות של בדידות, וזה משפיע על בריאותן הנפשית. מחקר שנערך במרכז הגיל השלישי מצא כי דיירות המפוקסות בקשרים עם הדור הצעיר מדווחות על רמות גבוהות יותר של אושר ושיפור כללי ברווחתן הנפשית.
סיפורים אישיים: חוויות חיים
דוגמאות אישיות מגלות את עומק החיבור הזה. מרתה, בת 82 מחיפה, משתפת את תחושותיה: "באתר שלנו עוברות קבוצות של ילדים שבאות לשאול אותי שאלות על מה שעברתי. אני מספרת להם על הילדות שלי, על מלחמת העולם השנייה, על מה זה אומר לחיות בארץ ישראל. זה נותן לי תחושה של משמעות, ואני מאמינה שהם מגלים איזשהו עולם חדש."
כמו כן, ישנה פנינה, בת 75, המובילה סדנאות בישול עם ילדים מקומיים: "אני מלמדת את הילדים איך להכין חלה לשבת. הם מתלהבים מכך, ואני מרגישה שאני מחברת אותם למסורת שלנו," היא אומרת, "כל שיעור מספק לי גם זכרונות מהבית שלי."
האתגרים במערכות היחסים הללו
למרות היתרונות הרבים בטיפוח קשרים בין דיירות לילדים, ישנם גם אתגרים. במהלך משברים, כמו מגפת הקורונה, דיירות רבות חוו קשיים ניכרים בקיום קשרים עם דורות צעירים. בידוד נפשי ודאגות בריאותיות מתקיימים בזמן שאנשים עשויים להיות מרוחקים פיזית וגם רוחנית.
אך עם זאת, יוזמות חדשות צמחו, כמו פלטפורמות דיגיטליות המאפשרות שיחות בווידאו ופעילויות מקוונות אחרות, המאפשרות לשמר את הקשרים גם בזמנים קשים אלו.
מגמות עתידיות וניסיון להגיע לאיזון
בסיכום כל החוויות והתגובות, ברור כי חוויותיהן של דיירות בדיור מוגן עם ילדים חשובות לא רק להן, אלא גם לדורות הצעירים. אם לשמור על קשרים אלה כחלק מהחיים החברתיים־קהילתיים, נחוץ להעמיק את העשייה בתוכניות השונות שמחברות בין אוכלוסיות אלו. ככל שהאוכלוסייה הזקנה בישראל תגדל, כך תהיה גם ההכרחיות והערך במפגשים מהסוג הזה.
לכן, עלינו לשאוף להרחיב את יוזמות הקשרים הבין־דוריים ולהוכיח שזהו נושא בעל מימד רב ערך שיש לקדם למען רווחה כללית לחברה כולה. ככל שנשקול את הרווחים והערכים שמתקבלים מתוכניות כגון אלו, נוכל לעצב קהילה חזקה ומחוברת יותר.